"בתוך הים" – תערוכה ללא תמורה

11

ככלל , אני אוהבת לבלות במוזיאון תל אביב לאמנות בימות הקיץ החמים.  נהגתי לבלות שם שבתות שלמות כאם גרושה עם ילד זאטוט, שבגר בינתיים להיות קצין. בצפייה בהצגות לילדים ,בתערוכות המתחלפות, בהתבוננות במיצגים השונים, בדפדוף משותף בספרים המקסימים שבחנות המוזיאון, בהתבוננות בפוסטרים המלווים את התערוכות לדורותיהן ואפילו סתם ברביצה אנינה בקפיטריה בקומה מינוס 1 בהתפנקות על קפה מהביל וקרואסון חם. בין כל ההתרוצצויות הקרתניות במהלך השבוע הרוטיני לשיגעון, נותרה בי נטיית הלב לנסוע לכרך הגדול , לשוב ולהתבשם בניחוחות אוצרות האמנות הגלומים בו. אולי בשל כך צדה את עיני תערוכה לכל המשפחה בשבת האחרונה, כשאימת החום והלחות איימו להתגבר. ארזתי אותנו, בתי בת השש וסר בעלי השלישי ושמנו פעמינו לשם. תערוכת "בתוך הים" צלצלה באזני נפלא ואכן רכשנו כרטיסים 100 שקלים לשנינו והילדה חינם. בפתחה של התערוכה מיצג מפתה של דלי וכף ומגרפה לילדים ועקבות של דינוזאורוס מחול קינטי. בכניסה , נתבקשנו לשוב לאחר כעשרים דקות מפאת העומס הרב. ואכן כששבנו תפסנו בזריזות מקומות סביב שולחן שבמרכזו עמדו צבעי פנדה וניירות קרפ וכן דפי איי 4 ליצירה עצמית. מהקירות ניבטו תמונות של יוצרים שונים. "הים מכיל ועוטף וגם מציף וסוער. הוא מקור להנאה אבל גם מאיים" הביאו לנו בדברי ההסבר "האמנים מציגים את הים בסגנונות שונים בטכניקות של ציור, הדפס, צילום ווידאו….התערוכה מלווה בפעילויות מיוחדות בנושא הים ובפעילות עם חול קינטי"….

על אף אהבתי כי רבה, מצאתי, כי לעיתים מטרופולין כמו מטרופולין חוטאת מעט בחטא הגאווה.

מודה אני, כי התמונות שניבטו מהקירות לא דיברו ממש לאף ילד שראיתי, בטח לא לבתי. עיני לא צדה אף מדריך ולובה שומרת הסף הסבירה לי, כי "אין מדריכים בשבת." "פעילויות מיוחדות בנושא הים" לא ממש היו מיוחדות. הרי דפי איי 4 וצבעי פנדה יש בכל גן מתחיל ולגבי "פעילות עם חול קינטי" ,שזו הייתה לדידנו גולת הכותרת , כמות גרגירי החול שנספרו על ידי בשולחנות היצירה היו מגוחכים ביחס למספר הילדים שצבא על דלתות התערוכה. אנחנו חיכינו ממש בסבלנות עד שאימא אחת חמלה עלינו ונתנה פיסת חול קינטי מידיה של בתה הקטנה לבתי שחמדה אותו.

ועל אף שפגשנו שם ידוענים, אוהד קנולר ודליה איציק, נדמה לי, כי ההתנהלות של המוזיאון הפעם הייתה, אולי בשל החום הכבד והלחות, כשל מתנ"ס בפריפריה.

בדקתי ולא ממש אהבתי. אבל היי, מסתבר שגם חברת הכנסת לשעבר דליה איציק דווקא אוהבת את הבלוג שלנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *