מאמרים

הישראלי המכוער או היחס המכוער לצרכן הישראלי?

ונדליזם של בודדים אכן ראוי לגנאי אבל אנא הבדילו בין זה ובין צרכנים המתערערים בשל זלזול של נותני שירותים. בפעם הבאה כששדרני חדשות מתנשאים מתארים לנו את עצמנו, אל תצקצקו בלי לחשוב על הקשר של כמה דקות קודם לסרטון ערוך שמראה "את פרצופנו האמיתי". נקודת מבט חדשה לגמרי על הביטוי "הישראלי המכוער"

סוף שבוע משפחתי קצר בים המלח התגלה עבורי כניסוי אנושי קשה. אנחנו לעולם לא מרימים קול על נותני שירות והפעם, הפכנו לישראלים לא רק מכוערים – מפלצתיים. אחרי עמידה שעות בתור פעמיים כדי לשמוע שהחדר עוד לא מוכן + המתנה לתיקון מיטת ילדים שבורה 4 שעות + הזעת יתר מחום אימים במעליות, במסדרונות ובחדרי האוכל (מזכירה, חדר DELUX במלון 5 כוכבים), שינה עם כיסוי מיטה קרוע ותלונות שהעלו חרס – פתחתי את הג'ורה, יש מצב שהחלונות נסדקו.

לא נוקבת בשם המלון כי שיימינג הוא לא דרכי וזה ממילא יכול היה לקרות בכל בית מלון לכל אדם וזה אכן קורה. יכול היה כמובן גם לקרות בכל טיסת צ'רטר שמתעכבת ב-11 שעות או יחס מחפיר של צוות אוויר או התנשאות של מארחת במסעדה נורא טרנדית.

בקיצור קל לרקוח אדם על סף טירוף: קחו קהל שבוי, בעיקר כזה ממעמד סוציו אקונומי בינוני או נמוך, תנו לו שירות מבזה, למרות ששילם ממיטב כספו סכום לא מבוטל עם סיכוי אפסי להחזר או לתביעה, הוסיפו נא מוצר רע ושירות גרוע בזקו קצת תחושת אין מוצא – והנה לכם מנת אדם בקצוות. בנופשים מתמשכים כמו שתיארתי יש תחושה של "מעבדה אנושית". כמובן שדברים מהסוג הזה לא ממש קורים לקהל שמגיע לסקי בשוויץ, טס במחלקת עסקים, שוהה במלונות בוטיק או יוקרה וכיו"ב. שם יודעים ללקק היטב.

%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99

נ.ב חזרנו הביתה וגילינו שבר המים שלנו שורץ נמלים ורימות בתוך הצנרת ובמזיגה לא מפסיק להוציא לנו עוד מאות כאלה – כמובן ששיחה למוקד השירות בבקשה להחליף מכשיר או צנרת לפחות גררה תגובה כל כך מעליבה: אני מוכנה לשלוח טכנאי שיפתח את המכשיר כדי שאת תנקי את הנמלים שלך ותזמיני הדברה למטבח שלך שכנראה אינו נקי".

פחות מעניין אותה כמה אני משלמת כל חודש אחריות ושירות וכמה זמן אני לקוחה נאמנה. וכמה אני חרדה לכך שהבנות שלי ישתנו רימות לתוך המעיים שלהן. יותר מעניין אותה איך לחסוך לחברה מכשיר או צנרת! מטריף את הדעת. מזלה שבטלפון היא לא יכולה לראות כמה הפרצוף הישראלי שלי מכוער כרגע היא רק יכולה לשמוע את הקול המכוער שלי…

לסיכום אחים ואחיות ישראלים, אנחנו לא מכוערים – אנחנו פראיירים ועוד מלקים את עצמנו ונותנים לתקשורת להשחיר אותנו. נמשיך לשלם הון על מוצרים, שירותים ואחריות, סביר להניח שנקבל סטירה פעם אחרי פעם. אבל אם נעז להתרעם, להרים את הקול או באמת לאבד את הצפון ולהתפרע – אנחנו המכוערים, לא הם: התאגידים, התשלובות, העסקים הגדולים.

====================================
צרכנות חברתית

תעסוקה שיקומית

יש בפתח תקווה, בית קפה במרכז יכין, אשר תמיד האווירה בו שקטה ונעימה. הוא נקרא "קפה בעלמא" ולאחרונה גם השיק תפריט טבעוני. מה שאני אוהבת במקום הוא שזהו בית קפה חברתי (ופורץ דרך בתחומו). זהו עסק שהוקם במטרה לשקם אנשים שמתמודדים עם פגיעות נפשיות, ומשקם גם בזכון הקרן לביטוח שירותים של המוסד לביטוח לאומי שתרם לשיפוץ המקום והרבה בזכות הקהל שמבקר במקום, את עובדי המקום שזוכים למקור פרנסה, ונותנים שירות מצוין ללקוחות.

אגב תעסוקה שיקומית, במקום פועל גם פרויקט "סיפור חוזר", במסגרת עמותת "שכולו טוב", על מדפים רבים יש ספרים מכל הסוגים  אמנם יד שניה אבל נראים חדשים ומלוקיים במחיר של 20 ₪ בלבד! גם הכנסות פרויקט זה הן קודש לנפגעי הנפש בקהילה. מטרה נוספת היא על מנת לצמצם את הנזק הסביבתי הכרוך בייצור הנייר לספרים חדשים (תעשיית הנייר היא התעשייה החמישית בהיקף הזיהום שלה בעולם  כך.  הפרויקט הזה פעיל ברשתות בתי נוספות בארץ.

היה נחמד שביקור בודד לארוחת בוקר הניב גם ארוחת בוקר J, גם שני ספרים בהם חשקתי ממזמן בעלות סמלית ביותר! גם הכנסה לתעסוקה שיקומית לעובדי המקום, גם הכנסה לנפגעי נפש בקהילה וגם לצמצום ייצור הנייר… אהבתי מאד ושמחה על מיזמי צרכנות חברתית!

עסק חברתי

נתקלתי בחברה שמה 100% שעיסוקה הוא מכירת ציוד משרדי (צרכי משרד, כלי כתיבה, מוצרי נייר, מיכון, מחשוב, ציוד למטבח, לניקיון למחזור ולנוי) אבל ואבל גדול שימו לב: מתוך אג'נדה סביבתית, החברה מגלגלת את נושא האחריות הסביבתית אליכם ומשדלים אתכם להפוך את הסביבה שלכם לירוקה יותר: מציעה פתרונות סביבתיים יעילים כמו מחזור פסולת אלקטרונית, מחזור בטריות ופינות איסוף משלכם. ומהבחינה החברתית: פועלים בשיתוף עם חברת "אקומיוניטי" המעסיקה עובדים בעלי מוגבליות ומאפשרת להם להיות שותפים במעגל התעסוקה. 75% מהרווח של החברה מופנה לתרומה לקהילה (בהתחייבות שתמיד תהיה לפחות עמותה אחת העוסקת בנושא איכות הסביבה ברשימת העמותות שאליהן מופנית התרומה). קבלו את מלוא אהבתי והערכתי.

100PERCENT

לעודד מתקשים

"מר דשא" כולם מכירים אותו משנות ה-90 בערך, אבל תראו כמה יפים, עמידים וקלים לתפעול מצאתי (למותג שלנו קוראים מר  POTATO) – רק למלא מים בצנצנות והפתיל מצמיח להם קלבסות לתפארת. לגמרי מעלה חיוך בזמן מטלת מטבח משמימה. אני מקפידה לקנות במשתלת "כפר עידוד" בנתניה (דיור מוגן המיועד לאנשים בוגרים עם קשיים תפקודיים) הגישה קלה מכביש 2 . המשתלה שלהם בכלל מומלצת: מגוונת, מושקעת ולא יקרה. אהבתי, ושוב – לקנות משהו כיפי ולעזור על הדרך.

potato

====================================
נחמה, את מה זה לא מוזמנת!

שורות אלה נכתבות מניסיון מר. זו מכה של כל השנה אבל כשהקיץ מגיע לשיאו זה עובר כל גבול. "נחמה" קרא לה מאיר שלו, אני קוראת לה בשמות שחובבי בעלי חיים לא יאהבו.

בואו נאמר שניסיתי את כולם, כל התכשירים על המדף. זה שאני עומדת להמליץ עליו הוא מוצלח משום שהוא עוטף את הכינים בסיליקון וחונק אותן, גם מייבש את הביצים. ניתן למרוח אותו ולשטוף די מהר או להשאיר יום שלם ולחפוף אותו כשחוזרים. אין בו חומרי הדברה, הוא לא שורף בעיניים אבל גם הוא לא יעזור אם יידבקו כמה ימים אחרי בגלל חוסר אחריות הורית וחוסר טיפול נאות במקביל בילדים נגועים אחרים. אז… המלצתי החדה היא כזו:

  1. לקנות "קמומילו מכסח הכינים" יש להשיג בכל רשתות הפארם ובתי המרקחת. לרסס כאמור על שיער יבש ועל כל הקרקפת והשבילים. לבנים זה יותר קל, לבנות לא לפספס שום פיסת קרקפת ואז לאסוף טוב טוב את השיער ולשלוח ליום שלם. כשחוזרים לחפוף לפי הוראות לחזור אחרי 10 ימים על הפעולה. (נשאר מספיק חומר בבקבוק).
  2. לדרוש בקבוצת הוואטסאפ של הגן/כיתה שכולם יעשו פעולות דומות באותו יום ללא יוצא דופן בתקווה שיקשיבו לכם – לא להתבייש! אין דרך אחרת או אם מביך אתכם, לבקש מהגננת/מורה/ועד/הורה לא ביישן.
  3. להרתיח מצעים, מגבות ובגדים מהשבוע האחרון שהילד השתמש + לשאוב בשואב אבק מזרן + כרית. נשמע קיצוני אבל יעיל.
  4. גם אם לא מתגרדים, לסרק בשגרה את הילדים בלי חומר סתם על מרכך שיער במסרק צפוף עם כמה שורות ביסודיות כששוטפים אותו במים חמים אחרי כל סירוק. כך גם אם יש ביצה מקרית היא תגורש טרם בקיעתה.

kamomilo

בהצלחה לכולנו.