פעם שלישית גלידה

51

רינת גור

היו אלו הנישואים השלישיים שלי שגרמו לי להרהר שעלי להצטיין לפחות במטבח. ככלל אני סבורה, כי הגברים שלנו מונעים מצרכים בסיסיים ביותר. וזו התחלה יפה . תכיני ארוחה נאה לצד בקבוק בוז'ולה ואת מסודרת לפחות עד לקינוח. אין צורך להכביר מילים. זה מעייף. אז התחלתי לאסוף ספרי בישול מכל ז'אנר אפשרי .אצלי בספריית המטבח חיים ביחד ובהרמוניה של ניגודים "עשתידכ", ספר הבישול העיראקי, מחווה לניחוחות מטבחה של סבתא לואיז ז"ל, לצד "המטבח הצרפתי" עתיק היומין של אהרוני. כמה שדפדפתי ובישלתי מ "אקספרס על שולחן" ומ"ספר הפסטה" מאותה סדרה מהממת לבית מיכל מוזס ואורלי פלאי ברונשטיין, יעידו כתמי השמן הרבים המלווים את הדפים. תמיד אבל תמיד אוכל להתקין משם ארוחת מלכים באקספרס עם חומרי גלם משובחים.

55
יש כאלה שאף נקשרתי אליהם אישית כמו: "אוכל מהבית" של מיכל אנסקי ממנו למדתי את השוקרוט המעושן שסר בעל שלישי כל כך מתגאה בקורניבוריותו. וגם לנזיד העדשים שלה בניחוח מקל הקינמון, יש מקום של כבוד אצלנו  .  אצל בני סיידא ב"מטבח הטבעוני" מצאתי נחמה של תופינים טבעוניים כשעל בני בכורי נחה לפתע רוח צד של טחינה גולמית , תמרים מג'הוליים ושומשום בשפע. עד כדי כך הרחקתי שלא פסחתי על ז'אנר הבריאותיים, וכך למשל נסחפתי עם הספר "פשוט לבשל בריא" של ליה שומרון פינדר, שבו מצאתי "שניצל משודרג בריאותית" עם פירורי לחם מקמח מלא, שומשום מלא וקצח. התנחמתי בכפית החרדל במשרה הביצה. (זה לפחות כמו בנוואר). ג

ם כל טרנד הקציצות האפויות התחיל אצלי כאן, חלב הקוקוס כתחליף לשמנת מתוקה, וגם "חומוס" עדשים כתומות ודלורית שווה ביותר. רוצים אקסטרים? תכינו "מג'דרה" של קינואה ומאש. כדי לאזן קצת את המטבח הבריא אני שבה לשולה מודן ב"בישולה" וחוטאת מדי פעם בבצק שק"ם רגיל של הסבתות במלית גבינה מתוקה ותפוחים שהכול אוהבים. יש גם את "אפייה מהירה" שפעם קנה לי אותו סר כדי לבחון מחדש את מידת ההתאהבות שלי. הקונספט הוא למעשה אנטי קונספט מדליק "לחמים ועוגות ללא שמרים" של מר לחם ארז. עד עצם הרגע הזה אני תוהה מתי אכין בחדווה את ה"לחם סודה 100% כוסמין עם זרעי כוסברה" או מתי אתפתה למשל ל "סקונס ג'ינג'ר מסוכר ופיסטוקים קלויים" (הידעתם? סקונס הם לחמניות-עוגות מהירות לשעת התה, שמוצאם באי הבריטי) אחד שעד היום הוצאתי ממנו רק מתכון אחד הוא "ספר המתכונים של אורנה ואלה ", כן המוסד האלמותי של שינקין, של אורנה אגמון ואלה שיין, שרק אלוהים יודע איך הן מבשלות תאווה לחיך וכסועדת קבועה שם – תענוג הצילחות , להתקנא. את לביבות הבטטה ברוטב שמנת ועירית אמשיך ככל הנראה לאכול רק שם. מסוג הספרים שאתה קורא ולא מאמין שמגיעים למצוינות אמנותית-קולינרית שזו. ועכשיו לספר הספרים שלי שנבחר לחביב הקהל ומצטיין המדף ולא רק.

"ספר המטבח" של לייזה פאנלים. רכשתי אותו סתם מבלי לדעת מה יש בפנים. התמונה שמעטרת את השער אישה הנראית טרודה ביומיום ומביטה אל האופק שבתה את לבי. משהו באווירת הווינטייג' המקסימה הזו. "הספר הזה הוא בחישות" כותבת המחברת חגית ביליה , "בקערות מגרות, בין אנשים מתגרים – זה הטעם". מצאתי כאן סירים וסיפורים אנקדוטות מפולפלות מחיי המטבח ומחיי היומיום. אימצתי בחום את "סיר אליפות יפהפה של קציצות עם דלעת" את "כרובית אפויה שלמה ומהממת", את "אורז פרסי ליגה". את "עוגת ג'ולי" על שם הגיסה ג'ולי האמריקנית שבגללה הלכו הדאחקות סביב השולחן . ביליה היא האישה שמאחרי הבלוג "לייזה פאנלים, המתאר את חייה של אישה המג'נגלת בין ילדים, בעל, בית, חוגים ובישולים. "בישול חייב להיות קל קל קל , כי החיים מסובכים מספיק", קלעה בול למחשבותיו של השלישי שלי. אמרתי לכם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *